close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

נקודה מהזוהר לפרשת מצורע

הרב יניב חניאא שבט, תשפד11/01/2024
פרק כח מתוך הספר זוהר על פרשת שבוע
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

מה לומד הזוהר מהמיעוט של המילה "זאת" בתחילת פרשת מצורע?

תגיות:
לשון הרע
הביטוי "זאת תהיה תורת המצורע" הוא ביטוי לא ברור כל כך. ודי נדיר, למה הכוונה "זאת תהיה תורת", לכאורה ניתן להבין מכאן שהביטוי בא לשלול משהו, זאת תהיה ולא משהו אחר, ואם כן, מה זה בא לשלול? הזוהר מתחיל את התשובה מדרשה אחרת, העוסקת בחזרה בתשובה- "וזרח השמש ובא השמש, רבי יצחק פתח... כאשר הנשמה קיימת עם האדם בעולם הזה, היא וזרח השמש, אולם כאשר הנשמה עוזבת את הגוף, ובא השמש... ואז הכל תלוי בתשובה (בחזרה בתשובה), אם הוא חזר בתשובה, מוטב ואז ניתן לומר עליו ואל מקומו שואף זורח הוא שם. מצבו של האדם בעולם הבא, מצבה של הנשמה, תלוי בתשובה. אבל כל נכון לכל העבירות,
לשון הרע
מלבד לשון הרע- "כל חטאי העולם הקב"ה מכפר עליהם בתשובה, מלבד לשון הרע! וזה מה שהעמידו את הפסוק "וזאת תהיה תורת המצורע"- זאת (ולא התשובה!) תהיה תורתו של מי שהוציא שם רע על חברו". לכל החטאים בעולם התשובה עוזרת ומועילה, אולם הוצאת שם רע מצריכה "טיפול מיוחד" וזהו ביטוי המיעוט שבפסוק- וזאת תהיה תורת המצורע.

רבי חיא ממשיך את הדרשה שם בזוהר ומסביר מדוע צריך טהרה מלשון הרע (שימו לב שהזוהר בדרשה זו לא עוסק בטהרה מהצרעת, אלא הטהרה מהלשון הרע עצמו)- מי שמדבר לשון הרע על חברו מוריד על עצמו טומאה שמצריכה הרחקות והסגרה ולאחר מכן טהרה. היחס של הזוהר למילה "מצורע", וזו תהיה תורת המצורע, היא במובן הדרשני לגמרי- וזאת תהיה תורת מי שהוציא שם רע על חברו. יחס מאוד לא פשוט לאותו עוון שצריך מאמץ גדול להישמר ממנו.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה